Uncategorized

הגדרת שירותי תפעול או שירותי סליקה – מהם ומדוע הם חשובים?

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015-2016, נקבע כי על סוכן שנותן שירותים למעסיק וגם מספק שיווק פנסיוני לעובדי אותו מעסיק, לגבות 'דמי סליקה' לכל הפחות על פי התעריפים הקבועים בחוק הייעוץ והשיווק שתוקן במסגרת חוק ההסדרים.
השירותים הניתנים למעסיק, ואשר רלוונטיים לענייננו, הוגדרו במסגרת תיקוני החקיקה שלפי חוק ההסדרים כ"שירותי תפעול". חשיבותה של השאלה, מה ייכלל כשירותי תפעול על פי החוק, עולה הן באשר לסוגיית תפקודו של סוכן הביטוח כחוק, והן באשר לזכותו של העובד ליהנות מהנחה בדמי ניהול, שתחושב על פי הפרופורציה בה יופחתו דמי הסליקה שיגבה הסוכן מעמלתו.
הגדרת שירותי התפעול בחוק הינה לדעתנו ברורה, ומונה 3 פעולות נפרדות שמספק הסוכן למעסיק: (1) "הפקדת כספים בעבור עובדיו...", (2) "העברת מידע...", ו-(3) "טיפול במשוב לבקרה..."; כאשר בשתיים האחרונות נאמר שאותן פעולות תהיינה "אגב הפקדת כספים..."; וכאמור בחוק לעניין אותה הגדרה "לפחות אחד..." מאותם מצבים ייחשב לשירות תפעול (בעצמו).
לענייננו, ברור שכאשר סוכן הביטוח הפנסיוני המלווה את העסק (נוסף על מתן שירותי השיווק למי מהעובדים), מקבל את הפקדות המעסיק (בין בשיקים לפקודת גופי הפנסיה, בין בהעברה לחשבון נאמנות ובין בכל דרך אחרת), הוא אינו פועל כ'שליח דואר' אלא מעביר אותם יחד עם ה'מידע' הרלוונטי לגבי כל עובד והשכר הקובע לפנסיה עבורו, מתוך מטרה שהכספים יופקדו באופן נכון בקופתו האישית של כל עובד (לרבות לעניין מרכיבי החסכון השונים והביטוח), וכן מבצע בקרה אצל הגוף המוסדי לוודא כי הכספים הופקדו ושויכו לעובד הנכון ולמוצר הפנסיוני המתאים שברשותו.
כלומר, כאשר הסוכן פועל בתווך שבין המעסיק לבין הגופים המוסדיים כאמור לעיל, ואינו משמש רק כתובת לקבלת הכסף והעברתו ללא כל עניין נוסף, כי אם מעביר את הכספים יחד עם המידע הדרוש לניתוב הכספים לכל עובד וקופותיו (כפי שמכונה לעיתים "דוחות פיצול", רשימות עובדים ועוד), מדובר בשירותי תפעול כהגדרתם בחוק, על אחת כמה וכמה כאשר הסוכן מבצע, במסגרת עבודתו ברגיל, גם בקרה אודות שיוך הכספים כאמור.
השאלה שהתעוררה לאחרונה, היא האם מדובר רק בסוכן המבצע 'סליקה' של הכספים, ובכלל זה האם מדובר דווקא בסליקתם דרך חשבון נאמנות, לצורך הגדרת מהות השירות שמקבל המעסיק מהסוכן כ"שירותי תפעול" – אולם, סוגיה זו, בכל הכבוד, אינה רלוונטית כל שכן מילות החוק אינן עוסקות ולא הגדירו שירותי סליקה (אלא בשני מופעים, לצורך הגדרת התשלום לסוכן כ"דמי סליקה"), וממילא אין כל הוראה (לא בחוק ולא בהנחיות רשות שוק ההון) בדבר קבלת כספי המעסיק דרך חשבון נאמנות (על כך יש, כידוע, הסדרה נפרדת).
באותו האופן, קמה סוגיה נוספת לעניין מתן שירותי תפעול דרך מנהלי הסדר ("סוכנויות הסדר"), שוב מתוך האבחנה לגבי מי שעושה שימוש בחשבונות נאמנות לסליקת כספים, זאת עקב השימוש במונחים "דמי סליקה" ו"תפעול" במסגרת החוק. אולם בחינה של החוק מלמדת שהמחוקק כלל לא הבחין בין סוכנות הסדר לבין כל סוכן אחר, וכאמור לעיל גם רשות שוק ההון לא מצאה לנכון לפרסם הוראה בדבר סיווג שירותי התפעול כעניין ייחודי של סוכנויות ההסדר או לקשור אותם להוראות הקיימות בדבר חשבונות נאמנות.
למותר לציין, כי כאשר סוכן הביטוח גובה מהמעסיק "דמי סליקה" (בגובה סכומי המינימום שלפי החוק או למעלה מכך, אם הערכתו לעלות הטיפול במעסיק גבוהה יותר) בעד השירותים שהוא מספק בקבלת כספי הפנסיה של העובדים, הפקדתם בגופים המנהלים ושיוכם באופן נכון לקופת העובד (לרוב גם ביצוע בקרה בגופים המנהלים על כך), הנהנה הישיר יהיה העובד אשר דמי הניהול שישלם יופחתו על פי החישוב הקבוע בחוק והנחיות רשות שוק ההון לכך.
לסיכום נדגיש, כי סוכן אשר מספק שירותי שיווק פנסיוני כחוק לעובד של מעסיק מסוים, ובמקביל מעוניין לספק גם שירותי תפעול כהגדרתם בחוק הייעוץ למעסיקו של אותו עובד, ללא שהוא גובה מהמעסיק את דמי הסליקה הדרושים בהתאם לחוק, עשוי להסתכן באכיפה מנהלית מצד הרשות, מצד אחד, ובתביעה אזרחית על ידי העובד אשר ניזוק באי קבלת ההנחה בדמי ניהול לפי פרופורציית הפחתת דמי הסליקה מעמלת הסוכן, בעילה של הפרת חובה שבדין, מצד שני.
סקירה זו, אשר לשם הנוחות מהווה רק תמצית מכתיבה רחבה ומפורטת יותר אותה ניתן למצוא באתר לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל (ע"ר) בכתובת: http://www.lyp.org.il, נועדה להציע כלים שלדעתנו חשוב להביא בחשבון עת מבקש הקורא להתחקות אחר פירושן של ההוראות החדשות מחוק הייעוץ והתכלית שמאחוריהן.
* נכתב על ידי:
- מר אייל שלזינגר, יו"ר לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל (ע"ר).
- עו"ד יניב גל, יועמ"ש לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל (ע"ר).

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *